שמי שחר, והבלוג הזה הוא אוסף חוויות שלי מהמסע שלי בשבילי האייקידו.

 

זהו מסע שנמשך קרוב ל-15 שנה, והוא נעשה בחברת חברי לקבוצת האייקידו בתל-אביב, בראשות סנסיי ישראל טונג'י.

 

אני בדרגת חגורה שחורה דאן-3, ולמרות זאת, אני רואה את עצמי רק בתחילת הדרך של לימוד האייקידו.

 

חלק ממטרת הבלוג הוא להגדיל את קבוצת האייקידו שלנו, אז אם אתם מחפשים אומנות לחימה או קבוצת אייקידו בתל-אביב, אשמח אם תתקשרו לפרטים או לתיאום שיעור התנסות חינם.

 

0547296988- שחר.

מי אני?

לתיאום שיעור אייקידו חינם- 0547296988

סיפורי אייקידו.

Wednesday, July 6, 2016

 

סיפורי אייקידו.

 

ברוב הפוסטים שכתבתי עד היום ניסיתי להסביר מהו האייקידו. בפוסט הזה אציג כמה סיפורי אייקידו, ואנסה כמיטב יכולתי לא להרוג אותם יותר מדי עם "ניתוח מקרה" ופרשנות.

 

סיפור האייקידו הראשון שלי היה ממש בתחילת לימודי האייקידו שלי, עוד בדוג'ו של סנסיי ישראל טונג'י בנס-ציונה. בתום השיעור, בעוד אנו מרווים את צימאוננו במים פושרים מהקולר, תלמיד בדרגה בכירה הסתכל עלי ואמר לי "בואנ'ה, שחר- אתה ממש מכוער". היה רגע של שקט, והתלמידים ליד תהו איך אגיב. להגיד את האמת, גם אני הופתעתי. אחרי שיעור שעיקרו זרימה והתמזגות עם הבן-זוג, לשמוע משפט כזה, ועוד מתלמיד בעל דרגה גבוהה? אני עדיין זוכר איך ירד לי כמו מפרט של מחשב רשימה של תשובות אפשריות. אף אחת מהתשובות שעלו שם היו לא היו מביאות לפתרון של שלום, וכל אחת הייתה מביאה בדרך זו או אחרת להגברת המתח ומקפיצות אותו לשלב הבא של העימות. אבל פתאום אמרתי "בעייני האל כולנו יפים", ושנינו צחקנו.

 

תשובה זו מגלמת בעייני את סוד האייקידו, שמטרתו להביא ליישוב סכסוכים בצורה הרמונית. יכולתי לענות תשובה מתריסה בסגנון של "דווקא אימא שלך אמרה לי אתמול שאני יפה". תשובה כזאת מנוגדת לרוח האייקידו, כי היא מבטאת הלך מחשבה של כוח-מול-כוח, בו החזק יותר מנצח. בפועל, קרוב לוודאי שזה היה גורם לעימות פיסי שבו הייתי בטוח מפסיד.

 

תשובה אחרת, שדווקא מתאימה לאייקידו הייתה יכולה להיות "למה אתה מתכוון?" זו סוג של התחמקות או מה שקוראים באייקידו "יציאה מקו-ההתקפה". אחרי התחמקות כזו, היריב נדרש "לתכנן מסלול מחדש"- או להמשיך ולתקוף (לדוגמה- "אתה גם מכוער וגם חירש?") או לסגת ("סתם צחקתי איתך. מה אתה מתרגש"). יש לזה יתרון שכמותקף, יש לי בינתיים זמן להתארגן על עצמי, להיכנס ל-mode של הגנה ובעיקרון לצאת מההפתעה והשוק של המארב (Ambush).

תשובה אחרת קצת יותר מורכבת. הייתי יכול לענות לו- "אני מכוער?" ולתת פאוזה דראמאטית, בה הוא חושב שאני מתכוון להגיד לו שהוא בעצמו מכוער. אבל במקום זאת, להוסיף "אתה צריך לראות את אח שלי". אם הוא צוחק- אפשר לסיים בזאת. אם לא, הוא נכנס ל"מלכודת". הוא שואל- "למה, אח שלך עוד יותר מכוער ממך?" (או משהו בסגנון). אבל אז אני נותן את ההתקפה. אני אומר לו "לא- להפך. הוא יפה כמו אל יווני, ותמיד הרגשתי פחות-ערך לידו. אני סובל מהערכה עצמית נמוכה, וחשבתי שאוכל להתגבר על זה בקבוצת האייקידו הזו. כנראה שזה לא היה רעיון הכי מוצלח". אפשר לסיים כאן, או שאפשר לסגור מעגל ולשחרר את האנרגיה הרעה, ולהוסיף "נראה לך? אין לי בכלל אח. תסתכל על עצמך- אתה מכוער בעצמך".

 

בתשובה כזאת, אפשר לראות כמה אלמנטים של אייקידו. הראשון הוא היציאה מקו ההתקפה (אני מכוער?). האלמנט השני, הוא לא רק להימנע מחסימת התקפת היריב, אלא להמשיך ואפילו להגביר את ההתקפה שלו בצורה אקטיווית, אבל בצורה אחרת ממה שהוא תכנן, כך שהיא תצא מהשווי משקל שלה (אתה צריך לראות את אח שלי). היריב לא תכנן מבצע מורכב- הוא רק רצה לעקוץ בקטנה, ופתאום הוא נמצא באיזה מבצע מורכב שהוא לא תכנן.

 

האלמנט השלישי באייקידו, הוא התנועה המעגלית, הספיראלית, בה המתקיף הופך בעצמו למותקף, וגוש של אשמה ניתך על ראשו. ההערה האחרונה (אין לי בכלל אח) מסמלת את ה-twist של האייקידו, את החזרה להרמוניה, וסגירת המעגל השלם, בו המתקיף עבר "תהליך שינוי", ובשאיפה יימנע מכך בעתיד.

 

סיפור אייקידו נוסף מתאר בעייני את כל מה שלא אייקידו. מישהו סיפר לי בזמנו על "סיפור-קרב" על חבר שלו, שהיה "אלוף" אייקידו. אז אותו "אלוף" טייל ברחוב עם הבנות שלו, כשכמה חבר'ה התחילו להטריד אותן. הבנות היו קטנות, ואין לי פרטים אודות מהות ההטרדה, אבל אני לא חושב שזה היה בקטגוריית ההטרדה המינית. בכל מיקרה הוא סיפר איך החבר הזה "הראה" לחבר'ה האלה מה זה להטריד בנות של "אלוף" אייקידו, וזה נגמר בזה שהם (החבר'ה המטרידים) סיימו את אחה"צ שלהם בבית-חולים.

 

זה כל הפרטים שיש לי, ואין לי אפשרות לברר, אבל היום הייתי מתחקר אותו אחרת. הייתי שואל, האם באמת לא היה שום אופציה אחרת לטפל באותה "הטרדה" מאשר לשלוח אותם לבית-חולים? האם הוא לא פחד שאחד מהחבר'ה האלה ידקור אותו, או שיקרא אח"כ לעשרת אחיו הגדולים, או שיפתחו לו תיק על תקיפה, או שאיזה עורך-דין ממולח יגיש נגדו תביעת נזקי-גוף? אז נכון שיש את אלמנט ההתרסה (הם התחילו) אבל מי צריך חקירה במשטרה, שכירת עורך וביטול הזמן ואת כל כאב ראש הזה. לא היה יותר חכם פשוט להתעלם ולהמשיך ללכת? יש פתגם שאומר, שאם תעצור לזרוק אבן על כל כלב שנובח עלייך, לעולם לא תגיע למחוז חפצך.

 

ממבט ראשון אפשר לתייג את הסיפור כ"סיפור-קרב" על גיבור שניצח את הרעים באמצעות האייקידו, אבל בעייני זה דווקא סיפור על תוקפן אלים שהשתמש בתירוץ עלוב כדי להוכיח לעצמו כמה הוא חזק כשהוא פוגע בצורה רצינית בכמה פרחחים. אם הוא כזה "אלוף באייקידו" זאת באמת חכמה קטנה מאוד.

 

פתגם אחר אומר שלאדם בעל פטיש- כל הבעיות נראות כמו מסמרים. במהלך לימודי האייקידו רוכשים "ארגז-כלים" של הגנה עצמית. ה"ארגז" הזה מגוון למדי, ואני הייתי מצפה מ"אלוף" אייקידו שיפנה לכלים עדינים יותר ולא ייקח כבחירה הראשונה את הפטיש 5 ק"ג.

 

יותר מהכל, הסיפור הזה בעייני הוא ניצול לרעה ודוגמה נפלאה ל"כיצד-לא-להשתמש-באייקידו". בעיני אם "ניצחת" בעימות גופני בעזרת טכניקת אייקידו- זו לא סיבה למסיבה בכלל. אם הצלחת, לעומת זאת, למנוע בכלל את העימות הגופני- זה כבר סיבה ל"כוכב". עכשיו, אם הצלחת להפוך את התוקף בפוטנציה לידיד- זה מראה כבר על דרגת מיומנות גבוהה של אייקידו.

 

ויש לי שני סיפורים לשינוי כזה, שלהפוך אויב לידיד. הראשון הוא של חבר שלי, שמספר שבאחת הנסיעות שלו לאמסטרדם, הוא נתקל בלילה בבחור מפוקפק שהצמיד לו בקבוק שבור לבטן וביקש ממנו שיפעל להקטנת פערי העושר ביניהם (לטובת בעל הבקבוק). בעוד הבקבוק מוצמד לביטנו, ובקור-רוח של תמסח, החבר שלי התחיל לדבר איתו, והתברר שהוא מלבנון. בקיצור הם התחילו לדבר על לבנון ועל ישראל ועל אמסטרדם וכל מיני דברים אחרים, והסיפור הסתיים בזה שהבקבוק השבור הפסיק להיות מכוון אליו, והחבר שלי נתן לחבר החדש שלו 10 יורו.

 

עכשיו, יש הבדל עצום אם אתה נותן משהו למישהו, בגלל שאותו מישהו מאיים לפתוח לך נקב חדש בגוף, או שאתה נותן משהו למישהו מרצון, כי אתה רואה בו בן-אדם בצרה וחש כלפיו חמלה. הפעולה היא אותה הפעולה, אך הקונטקסט הוא אחר לגמרי. אז נכון שהחבר שלי לא היה מיומן באומנויות-לחימה, והוא לא היה יכול להתנגד לשודד, גם אם הוא רצה, אבל זה לא משנה את אופן הטיפול שלו במצב. יותר מזה, כשמישהו כבר מאיים עלייך בדקירה, ויש לך בחירה בין ויתור על ארנק לבין טכניקת הגנה עצמית, אני ממליץ בחום על האפשרות הראשונה.

 

הסיפור השני קצת יותר מפורסם, והוא של אמן-לחימה של אייקידו בשם סנסיי טרי דובסון. את התרגום המלא לעיברית (של זיו קלויזנר) ניתן למצוא בלינק של קבוצת האייקידו של סנסיי זאב ארליך. קשה לי להחליט אם הוא יותר ארוך או יותר מקסים, וזה כמעט פשע לתמצת אותו, אבל אין ברירה.

 

בכל מקרה סנסיי טרי דובסון מספר איך הוא נסע ברכבת ביפן כתלמיד אייקידו צעיר, כשלקרון עלה פועל בניין מלוכלך ושיכור שמתנהג בגסות ובאלימות. סנסיי דובסון מתאר איך כמצוות מוריו הוא נמנע בד"כ מלהילחם, אבל הרגיש שהפעם "באמת אין ברירה". הוא חצי התגרה בשיכור והשיכור כבר פנה אליו להראות לו את "נפלאות הנימוס היפאני" כשזקן קטן קומה בן 70 קרא לשיכור.

 

הזקן שאל את השיכור אם הוא שתה אלכוהול, וישר התחיל לספר לשיכור איך הוא (הזקן) ואשתו שותים כוס סאקה (אלכוהול יפאני מסורתי) כל ערב מול השקיעה, ומסתכלים על עץ האפרסמון בחצר שלהם. הוא המשיך בתיאור עץ האפרסמון ובינתיים הזמין את השיכור לשבת לידו. הוא שאל אותו אם הוא נשוי, והשיכור ענה לו שאשתו מתה. בינתיים השיכור כבר הספיק להניח את ראשו על בירכי הזקן, והחל בוכה, בעוד הזקן מלטף בעדינות את ראשו.

 

סנסיי דובסון מתאר איך הוא הרגיש מלוכלך יותר מהשיכור, ומבין שהזקן השיג בהקשבה ובמילים רכות את מה שהוא התכוון להשיג בכוח הזרוע, כפי שכתוב "מענה רך ישיב חימה". הוא קיבל שיעור אמיתי על הפעלת אייקידו בקרב, ומהותו היא אהבה. הוא מסיים את הסיפור בתובנה שיעבור עוד זמן רב עד שהוא יבין איך לפתור עימותים.

 

וסיפור האייקידו האחרון הוא תרגום מקוצר של סיפור הגנה עצמית שמצאתי באתר אייקידו. המחבר מתאר מקרה שקרה לו בתחנת אוטובוס ברחוב שומם בשלוש בלילה. מכונית נעצרה לידו, ומתוכה יצאו שני גברים לבושים בשחור עם בנדנות על הפנים. אחד הגברים בשחור היה קטן-קומה, והשני אמנם היה גבוה ומוצק אבל ליתר ביטחון הוא גם החזיק ביד מוט ברזל, כי אף פעם אי-אפשר לדעת. בקיצור, הם התחילו לצעוד לכיוון תחנת אוטובוס.

 

מכיוון שהמחבר הרגיש שהם לא ממש בעניין של התחבורה הציבורית, הוא החל לצעוד לקראתם. הוא מתאר איך ההליכה הבריונית ומלאת הביטחון העצמי שהייתה להם ביציאה מהאוטו השתנתה פתאום, והנמרצות ההליכה התחלפה באופי מהוסס משהו. כשהוא הגיע למרחק שנראה מתאים, הוא פנה אליהם ואמר "ערב טוב". הייתה דומייה. יכול להיות שכשלבושים בשחור ועוטים מסיכה על הפנים יש קושי לענות כמקובל. אז הוא מתאר איך הוא חזר על ה"ערב טוב" הראשון והוסיף "מה העניינים איתכם?". הוא מספר שטון הדיבור שלו היה אגבי, כמעט חברי, כאילו הוא פנה למוכר בפיצוצייה מתחת לבית, ובהחלט לא טון דיבור ששמור לפגישה עם זרים עוטי מסכה בלילה ברחוב שומם.

 

דקת דומייה נוספת התווספה לראשונה, ולאחריה הבחור הנמוך יותר ענה "אנחנו רק רצינו להפחיד כמה ילדים", והמחבר ענה שזה "נשמע דווקא כיף", כאילו שזה הדבר הכי טבעי בעולם. הבחור הנמוך שאל אם יש לו במקרה סיגריה, הוא ענה שהוא לא מעשן. דקת דומייה שלישית עברה בעוד שלושת האנשים עומדים זה מול זה. "טוב, אני מקווה שיהיה שלשניכם המשך ערב נחמד" המחבר אמר לבסוף, ושני עוטי השחורים פנו וחזרו למכונית שלהם.

 

 

אז אילו אלמנטים של אייקידו ניתן למצוא בסיפור?

 

הראשון הוא עניין תשומת הלב, הנוכחות, מה שנקרא זן-שין (Zan-Shin). אם המספר היה עסוק בעדכון סרטוני חתולים בקבוצת הוואטסאפ שלו, יכול להיות שהוא לא היה בכלל מבחין במכונית. עוד נקודה שהמחבר מבקש להדגיש היא השאלה אם הוא מעשן. המחבר מסביר שהוא חש שמטרת השאלה הייתה להסיח את תשומת הלב שלו לכיס ולחפיסת הסיגריות, בכדי שהבחור הגבוה יוכל לעשות שימוש ראוי במוט ברזל. בכך שהוא לא נפל למלכודת הזו, הוא לא השאיר פתח להתקפה עליו.

 

האלמנט השני הוא מושג של אטמי (Atemi). מטרת האטמי היא פעולה של הוצאת היריב משווי משקל. האטמי יכול להיות פיסי (תנועת יד לכיוון הפנים), צעקה או אפילו מנטאלי, כמו לומר ליריב "אמא שלך זונה". אלמנט האטמי מתבטא בסיפור בכך שהמספר פנה לעבר לובשי-השחור. והוא מספר באמת איך המהלך הלא-צפוי שלו השפיע על ההליכה ועל כל תפישת המצב שלהם. אלמנט שבמקרה הזה הוא מעין המשך לרעיון האטמי, הוא מושג באייקידו שנקרא אירימי (Irimi).

 

בתרגום מילולי משמעות המילה אירימי ביפאנית היא כניסה או חדירה. באייקידו, צורת מפגש זו מובילה להתקפה בטרם התוקף בכלל יודע שהוא הולך להתקיף. האירימי הוא אלמנט מרכזי באייקידו. יותר משהאירימי היא צורת התקפה, היא משמשת ליצירת פתח-כניסה שמאפשרת תנועה\חדירה אל עורף ההתקפה.

 

אלמנט שלישי- ביסוס השליטה במצב. השליטה במצב נחלקת למרחב הפיסי, אבל חשוב לא פחות (ואולי אף יותר), למרחב הפסיכולוגי. בכך שהמספר צעד לעבר החבר'ה הוא ביסס את השליטה שלו במרחב הפיסי, וגם יצא מנחיתות אסטרטגית שתחנת האוטובוס הצרה הייתה כופה עליו. בכך שהוא נטל את היוזמה ופנה לכיוונם, ופנה אליהם ראשון בברכת "ערב טוב" הוא ביסס גם את השליטה הפסיכולוגית שלו במצב. כשהוא ברך אותם ב"המשך ערב נחמד" הוא בעצם סיים את האינטראקציה ביניהם וזה היה האות בשבילם לחזור למכונית.

 

ברמות הגבוהות של האייקידו, התנועות נסתרות וכמעט שאי-אפשר להבחין בהן. כך גם בסיפור הזה. לכאורה מפגש סתמי בין אנשים, אבל מתחת פני השטח יש זרמים תוססים מתנועה והתרחשויות.

 

אני מקווה שהצלחתי בסיפורים האלה להעביר איזו תחושה של מה זה אייקידו, ואולי גם מה אינו אייקידו. מה האייקידו מקנה למי שמתאמן בו, וכיצד אפשר להשתמש בכל מה שלומדים בו- הימנעות מהתנגדות, תשומת לב והרגשת נוכחות, ביסוס שליטה במרחב, הימנעות מפגיעה באנשים ללא צורך וניסיון ליצירת הרמוניה, הוצאה משיווי-משקל ועוד.

 

אם אתם מעוניינים להתנסות באלמנטים הקסומים האלה, ולשלב אותם בחיים שלכם, אני אשמח אם תתקשרו אלי לקביעת שיעור בקבוצת האייקידו שלנו בתל-אביב בחינם וללא כל התחייבות.

 

שחר- 0547296988.

 

Please reload

אייקידו כהגנה עצמית. 

בעקבות מה שנקרה "המצב" אני חושב הרבה על הגנה עצמית, ועל הפתרונות שהאייקידו מציע. אח"כ חשבתי שאני לא ממש בטוח מהי ההגדרה של הגנה ע...

אייקידו כהגנה עצמית

May 29, 2019

1/10
Please reload

לתיאום שיעור אייקידו חינם- 0547296988

אייקידוקא © 2020

שיעורי האייקידו שלנו- איפה ומתי?

 

שיעורי האייקידו שלנו מתקיימים בתל-אביב, באולם ספורט של תיכון "אליאנס". הכניסה מרחוב סלוודור (יציאה של רחוב ברודצקי) בצפון תל-אביב. יש חנייה חינם בשפע.

 

זמני שיעורי האייקידו:

יום ראשון: 21:00-22:30

יום רביעי: 21:00-22:30

יום שישי: 14:00-15:30

אין חובה להגיע לכל השיעורים.